תשלומי מזונות חלים על משפחות שבהן בני הזוג נפרדו והם מחייבים את אחד הצדדים להשתתף בכלכלת משק הבית או הילדים של הצד השני. חבות המזונות נוצרת בעקבות הליכי הגירושין והסכמותיהם, אם כי מדובר גם בחבות שמתקיימת בקרב אנשים שאינם נשואים אך יש להם ילדים משותפים.
סוגי המזונות הקיימים בישראל
שני הסוגים המרכזיים והמוכרים בתחום המזונות הם מזונות ילדים ומזונות אישה. לצידם ישנם עוד מספר סוגים שנובעים כתוצאה מנסיבות משתנות:
מזונות ילדים
מזונות הילדים מתבססים על חוקיות שנובעת מהיוולדות להורים יהודיים או הורים שאחד מהם או שניהם איננו יהודי. החבות לילדים "מעורבים" תקפה בהתאם לתנאי החוק האזרחי, שבו מתרחשת שוויוניות מאוזנת יותר בנטל הכלכלי של כל אחד מההורים. החבות לילדים יהודיים מתבססת על ההלכה היהודית ובתוכה מתקיימים דינים נוספים. כך למשל, אב שמשלם מזונות לילדים שמתחת לגיל 15 יצטרך לעמוד בחבות שנוגעת לצרכיהם ההכרחיים בלבד. אפשרות אחרת היא להימנע מתשלום המזונות במקרה של משמורת משותפת, כך שההורים חולקים בנטל הכלכלי באופן שווה לחלוטין.
מזונות אישה
כאשר בני הזוג הנשואים הם יהודיים, מתבצעת קביעת המזונות גם הפעם על בסיס ההלכה היהודית. זוגות מעורבים יקבלו חבות מכוח החוק לדיני משפחה לעניין המזונות. כלל האצבע בקרב זוגות יהודיים הוא חבות מזונות אישה עד מתן הגט, למעט מקרים שבהם משיג הגבר פטור כתוצאה מפעולות האישה (למשל אם בגדה בבעלה). החוק מכיר בזכאותן של נשים לשמור על רמת החיים שהורגלו אליה מבעליהן טרם הסכסוך, אם כי הדבר תלוי מקרה ונסיבות אישיות.
מזונות זמניים
מתן מזונות זמניים הוא מעין שלב ביניים שמתרחש בעתירות לעניין המזונות. בשלב זה, בית המשפט מעוניין להעריך את כושר ההשתכרות האישי של כל אחד מבני הזוג, כך שיהיה אפשר להעריך בצורה מדויקת את מצבם הכלכלי ולאמוד את המזונות באופן הראוי.
מזונות משקמים לידועה בציבור
זוגות שניהלו חיים משותפים אך בחרו שלא להינשא, נקראים "ידועים בציבור". במצב זה, הנשים מסוגלות לשמור על מעמדן בדומה לנשים שנישאו כדת משה וישראל ויהיו זכאיות לקבל מזונות זמניים על מנת להשתקם ולהתבסס בתקופה שלאחר הפרידה.
דרישה להוצאות העבר
דמי המזונות נפסקים ממועד הגשת תביעת המזונות, מה שעשוי לפעור פער בנוגע לתקופה שבה האם התמודדה לבדה עם כלכלת הילדים הקטינים. לפיכך קיימת האפשרות לתבוע הוצאות עבר באופן רטרואקטיבי מהצד השני.
מירוץ הסמכויות והשפעתו על קביעת המזונות
בעבר אימץ בית המשפט העליון גישה לפיה בתי הדין הרבניים לא יכולים לדון במזונות קטינים (מזונות ילדים), מה שאפשר לאישה לפעול ללא חשש, גם אם בעלה הקדים אותה והגיש קודם את תביעת הגירושין. אלא שפסקי דין חדשים יותר מבטאים השקפה שמתירה לבתי הדין הרבניים לדון בכל תביעה כרוכה במזונות קטינים שהוגשה מצד האב. כתוצאה מכך, בתי הדין הרבניים מקבלים סמכות לדון בסוגי המזונות השונים אם נכרכו ע"י האב ולפיכך ייתכן שהאם תצטרך למהר עם תביעתה ולהקדים את האב בנוגע לבחירת הסמכות שתדון לעניין המזונות.
לחצו כאן לקבלת מידע נוסף לגבי מזונות אישה, מזונות ילדים ומזונות משקמים ופעולות אפשריות בנושא.